רוחות מלחמה​

אֲבָנִים נִזְרָקוֹת לְכָל עֵבֶר,

גַּם חַיָּל וְשׁוֹטֵר נִפְצָעִים.

אָנֹכִי, בִּי תּוֹהֶה, עַל מָה הַמִּלְחָמָה, וּמָה כָּל הַשֶּׁבֶר?

גַּם תִּינוֹקוֹת נִפְגָּעִים.

כִּי לַשָּׁלוֹם כְּמִיהָתֵנוּ, כִּבְחִירָה

לַחֲזוֹן, נֶחְפָּזִים בִּדְהִירָה.

גַּם אֲנִי נִפְגָּע.

עַל יְלָדַי אָרוּץ, אֶשְׁמֹרָה, אֲסוֹכֵךְ בְּכָל גּוּפִי

בֵּין כַּדּוּר וּבֵין אָפָּצִ'י, אֶמְצָא לִי אֶת מוֹתִי

עַל בָּנֶיךָ מִי יָחוּס, אֱמֹר לִי אֱלֹהֵי?

נוֹשֵׂא עֵינַי אֵל הֶהָרִים אֶבְכֶּה בִּתְפִלּוֹתַי

כִּי דְּמָעוֹת שֶׁל אֵם אוֹהֶבֶת , בּוֹכוֹת לָאֲדָמָה

מֵהַמִּלְחָמָה בְּנִי לֹא חָזַר, לִבִּי הָפַךְ שְׁמָמָה.