משה רבנו איש האלוקים​

מן היאור נמשתה עטור באור הילה / על רגלי פרעה גדלת, נועדת לגדולה.

של נעליך מעל רגליך כי המקום קדוש / שתהיה הגואל זאת רק ממך אדרוש.

הרמת מטך אל על לשמיים / באותות ומופתים הכת מצרים.

רועה נאמן ברוחניות הוא עטוף / לעיני ישראל קרע את ים סוף.

בתוך ים של ניסים ומעשי נפלאות / נשאת ברון את השירה הזאת.

נטעת בעם אחווה ורעות / והושעת אותם מעבדות לחרות.

והובלת אותם במדבר בגבורה / שיזכו לקבל את זאת התורה.

אור של שכינה נסוך על פניו / בצניעות התהדרת והיית עניו.

ינקת חכמה מפי מלאכים / דיברת עם האל פנים אל פנים.

שירתך ותפילתך שמיים בקעו / מחני נא מספרך כי בעגל חטאו.

הקמת משכן ובניית מזבח / כפני החמה אורך זורח.

אל האלוקים נקראת לקבל מצוות / לזכות את ישראל בעשרת הדברות.

לא קם כמוך נביא בעולם / הגון וישר חכם ומושלם.

ואתחנן אלייך בעת ההיא / בבכייה ועצבות וקול נהי.

קרוב הוא יומך ונחנו מה / דברי אלוקים תגמע בצמא.

יקר ואהוב מכל אדם ביקום / ובעיני אלוקים תתהדר ותקום.

מקום קבורתך לא נודע לעולם / וזכותך וגדולתך תגן על כולם.