איכה

מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי מְבַקְּשׁוֹת שֶׁתָּשׁוּב

מְאֹהֶבֶת לֹא נִרְדֶּמֶת , הַכֹּל לֹא חָשׁוּב

וְעִם חֲשֵׁכָה , בַּגָּן , מְחַכָּה בְּצִפִּיָּה

כִּי נָדְרוּ הֵם נֶדֶר , שֶׁיִּפָּגְשׁוּ עוֹד שָׁעָה.

 

בְּדִמְעוֹת מִלּוֹתֶיךָ טוֹבַעַת מִזְּמַן

בְּתִקְוָה וּבְחַשָּׁשׁ שֶׁיַּגִּיעַ בַּזְּמַן

כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁקַע זְקוּקָה לְחִבּוּק

חוֹלֶמֶת דְּמוּתְךָ כִּמְבַקֶּשֶׁת סִפּוּק.

 

שָׁלַחְתִּי מַבָּט כְּמוֹ מִתּוֹךְ הַשִּׂיחִים

שִׂחַקְנוּ תּוֹפֶסֶת כְּמוֹ בְּתוֹךְ מַחֲבוֹאִים

מִתְמַזְּגִים כִּנְשִׁיקָה קוֹטְפִים מַבָּטִים

מְחַכָּה הִיא עֲדַיִן , מְלֵאַת לְבָטִים.

 

בּוֹכִיָּה וְנִסְעֶרֶת מֵחֲלוֹמָהּ מְקִיצָה

יְגֵעָה לְהַגִּיעַ לְפִתְרוֹן הַחִידָה

שׁוֹאֶלֶת מְבַקֶּשֶׁת אַיֶּכָּה אָדָם?

עַל סַפְסָל שֶׁמִּמּוּל נִמְצָא הוּא נִרְדַּם.